שיר מאת טל איפרגן

 

אַתְּ  

לְעוֹלָם לֹא יַחְדְּלוּ לְאַכְזֵב אוֹתָךְ

לִפְגֹּעַ בָּךְ שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן.

חַלָּשָׁה,

הֵם יִשְׂמְחוּ לִרְאוֹתֵךְ

נִשְׁבֶּרֶת.

עָלַיִךְ לֶאֱסֹף אֶת שְׁבָרַיִךְ

וּלְהֵאָבֵק לְהִשָּׁאֵר אַתְּ.

אַתְּ,

אֵינֵךְ חוֹשֶׁשֶׁת לְהִתְאַּכְזֵב,

לְהִפָּגַע, לְהֵחָלֵשׁ.

אֵינֵךְ חוֹשֶׁשֶׁת לִשְׂמֹחַ.

וּבִגְלַל שֶׁאַתְּ אַתְּ

עָלַיִךְ לִשְׂמֹחַ.

 

שיר מאת רחל אשרוב

 

אִשָּׁה 

אֲנִי אִשָּׁה.

לְפִי מִגְדָּר.

לְפִי תְּחוּשָׁה.

לְפִי מַרְאֶה.

אִשָּׁה-יַלְדָּה

שֶׁיָּלְדָה

שֶׁבָּגְרָה.

 .

פָּנַי – מַפַּת דְּרָכַי

וּמַסְלוּל שִׂמְחוֹתַי

וְאַכְזָבוֹתַי..

 .

קוֹמָתִי – תַּרְמִיל חַיַּי

אוֹתוֹ נָשָׂאתִי בְּרָמָה

 .

הָעֵינַיִם הַבּוֹרְקוֹת עֲדַיִן –

זִכְרוֹן אַהֲבוֹתַי…

 .

אַל תִּשְׁאֲלוּ  מִי הָיִיתִי –

דַּמְיְנוּ…

.

דימוי חזותי – עינת מגל שמאלי

מאת אמירה הס

אֲנָשִׁים פְּרָחִים

אֲנָשִׁים פְּרָחִים הֵם דָּבָר רַךְ

וּמֵעֶצֶם הֱיוֹתָם יָפִים וַעֲנֻגִּים

כְּפֶרַח הַמְּקַשֵּׁט אֶת הַשָּׂדֶה

אַתָּה נִמְלָא רַכּוּת וַחֲשָׁשׁ עֲלֵיהֶם.

פֶּרַח הַנִּפְגָּשׁ עִם פֶּרַח מְאַתֵּר אֶת מַהוּתוֹ

.

לִפְעָמִים גַּם אָטָד הוּא פֶּרַח.

צָרִיךְ רַק לְהַבְחִין.

לְעַלְמָה

כְּשֶׁעָשִׂית לִי אֶת הַמַּפָּה הָאַסְטְרוֹלוֹגִית

וְאָמַרְתְּ שֶׁיֵּשׁ לִי הַרְבֵּה וֵנוּס

לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי כָּל כָּךְ יָפָה

אָמַרְתְּ שֶׁיֵּשׁ לִי קְצָת סְטוֹרֶן וּמֶרְקוּרִי

וְשׁוּב וֵנוּס וְשׁוּב מָארְס וְכִירוֹן

כִּמְעַט הִסְמַקְתִּי

מִבּוּשָׁה שֶׁיֵּשׁ בִּי יֹפִי כֹּה מֻצְנָע שֶׁכָּזֶה

אָז לָמָּה אֲנִי לֹא מַגִּיעָה לָגַעַת בַּשִּׂמְחָה?

מָה מָחַץ אוֹתִי מָה עָשָׂה לִי אֶת הַשֶּׁבֶר הַגָּדוֹל הַזֶּה

לוּ רַק הָיָה זֶה שֶׁבֶר סוּרִי אַפְרִיקָנִי

הָיִיתִי מִתְחַתֶּנֶת עִם מֶלֶךְ

שֶׁהָיָה מֵבִיא לִי מִנְחָה מוֹר וּלְבוֹנָה וַאֲפִלּוּ גְּמַלִּים

וַאֲנַחְנוּ פּוֹסְעִים בְּמִדְבַּר חַיֵּינוּ עַל דַּבָּשׁוֹת נִשָּׂאִים כְּמוֹ סַהַר פּוֹרֶה בְּלֵב הַסַּהֲרָה.

.

הַבֹּקֶר כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶת שׁוֹשַׁנֵּי הַלֹּבֶן הַבּוֹהֲקוֹת אֲנִי מְבָרֶכֶת אֶת אֱלֹהִים

עַל שֶׁפַע הַשּׁוֹשַׁנִּים הַקְּסוּמוֹת שֶׁהֵן לֹא אָדָם לָבָן. הֵן שׁוֹשַׁנִּים יָא אֲמִירָה

תַּפְסִיקִי לְפַנְטֵז שֶׁכָּל חֵפֶץ הוּא מַהוּת אֱנוֹשִׁית. טַפְּלִי בְּשׁוֹשַׁנֵּי הַגַּן.

טַפְּלִי בְּכוֹבַע הַנָּזִיר שֶׁצָּמַח פֶּרֶא

תַּעֲשִׂי מַשֶּׁהוּ לְדוֹבֵב אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין הַגּוּף לִתְחוּשׁוֹתָיו.

.

אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁעַלְמָה תָּפִיג לִי אֶת כְּאֵב הַמַּעֲבָּרוֹת

הַתַּעֲבוּרָה, הָעִבּוּרִים, הָעִבְרִית, עֲבֵרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי. עֲבֵרוֹת שֶׁהָיוּ לִי בְּתוֹךְ

הַהַסְוָאוֹת.

וּנְדוּדִים בְּתוֹךְ מִדְבַּר לִבִּי הַצָּהֹב.

בְּלִי הַסְוָאוֹת בְּלִי הַסְתָּרוֹת כַּעַס אִם אֶצְטָרֵךְ מְכַשֵׁפָה אָבוֹא

אֲפִלּוּ בְּקִלְשׁוֹנִים. שֶׁיַּגִּידוּ אַכְזָרִית. שֶׁיַּגִּידוּ מְשַׁקֶּפֶת לָנוּ חֶמְלָה לְקוּיָה.

הִיא מְמַשְׁקֶפֶת קוֹבְּרָה. הִיא צוֹפַעַת.

שֵׁן חַדָּה וְחַיֶּיהָ הַמְּצֻלָּקִים אֵין בָּהֶם חֵן דַּק וְלֹא עֲדִינוּת

פְּתַיָּה לִרְווֹת יֹפִי – מְחֻסְפֶּסֶת עַכְשָׁו

אֵין לָהּ סַנְדְּלֵי זָהָב מִבֵּין שִׁנֶּיהָ תְּסַנֵּן שְׁרִיקָה

וְיָבוֹא הַזְּבוּב

עוֹד אֶקְרָא לַזְּבוּב צֵא צֵא

וְהוּא בֶּהָמוֹן יָבוֹא

.

שׁוֹשַׁנִּים לְבָנוֹת בְּגַנִּי אָנָּא הַרְגִיעוּנִי

עַדְּנוּנִי

הָשִׁיבוּ לִי בִּמְקוֹם דְּמָעוֹת מַכְפִּישׁוֹת

אֶת סַנְסִנֵּות הַיּפִי שֶׁל הַתָּמָר טֶרֶם הָפַךְ לְסִילְאָן וְנִגָּר כְּנַחַל שׁוֹתֵת

הַזְּמַן בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַשָּׁעוֹת נִסְחָב כְּבַרְזֶל בְּרַגְלֵי אָסִיר.

מתוך: כמו בכי שאין לי עיניים להיבכות הוצאת עם עובד, 2014. 

דימוי: עינת מגל שמאלי