ארכיון חודשי: יוני 2014

משירי ציון / לאה גולדברג

משירי ציון - לילה - לאה גולדברג

לאה גולדברג (1911-1970) –
משוררת עברית, מתרגמת ומסאית.
נולדה בקובנה שבליטא ולמדה בנעוריה בגימנסיה העברית שם.
ב-1935 עלתה לארץ. כתבה למבוגרים ולילדים, תרגמה ספרות משפות רבות, לימדה ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים ופרסמה מאמרים בנושאים אלו.
בשנת 1970 הוענק לה פרס ישראל.

יוכבד בת מרים

יוכבד בת-מרים (זֶ'לזְנְיַאק) (י"ד באדר תרס"א, 5 במרץ 1901 – 7 בינואר 1980) הייתה משוררת עברייה ישראלית. כלת פרס ביאליק לספרות יפה (1964) ופרס ישראל לספרות (1972).

נולדה כיוכבד זֶ'לזניאק בקפליץ' שברוסיה הלבנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית, בשנת 1901, בתם של נחום, חוכר אחוזה. מצעירותה הכשירה עצמה לעבודת ההוראה. היא הייתה חדורה ברוח עצמאית, וכבר בגיל 17 החליפה את שם משפחתה. היא בחרה בשם בת-מרים כיוון שהיה לה ברור שתהיה משוררת, כמרים אחות משה. היא למדה בקורסים הפדגוגיים בעיר חרקוב, והשלימה את לימודיה באוניברסיטאות אודסה ומוסקבה.

את שיריה הראשונים פרסמה בכתב העת "התקופה", בשנת תרפ"ב-1922, עוד בהיותה בברית המועצות. היא המשיכה לשלוח משיריה לעיתונות העברית שמחוץ לרוסיה הסובייטית, עד שעלתה לארץ ישראל בשנת 1928. את שיריה המוקדמים קיבצה לימים בספר שיריה "מרחוק", שיצא לאור בארץ בשנת 1932. הספר נדפס במהדורה אחרונה ב-1985, חמש שנים לאחר מותה.

בת-מרים לא נישאה מעולם, אך הייתה אם לבת ובן: מהמשורר העברי הסובייטי שמעון הבונה (טרבוקוב), שנרצח על ידי המשטר הסטאליניסטי בשנת 1937, הייתה אם לפרופ' רייסה בת-מרים כצנלסון, גנטיקאית; ומהסופר חיים הזז הייתה אם לנחום זוזיק, שנהרג בשנת 1948 בקרבות להגנת ירושלים במלחמת העצמאות (לזכרו יצא הספר "מכתבי תש"ח ושניים מציוריו של זוזיק (נחום הזז)", תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ה-1975). לאחר נפילתו של זוזיק נהגה ללבוש בגדים שחורים בלבד.

יוכבד בת-מרים קיימה קשרים עם גדולי המשוררים העבריים של ימיה, ובהם נתן אלתרמן, רחל, שמעון הלקין, אברהם חלפי, אבות ישורון, אברהם שלונסקי, רפאל אליעז, אבא קובנר ונוספים.

יוכבד בת-מרים נפטרה בתל אביב ב-7 בינואר 1980 (י"ח בטבת תש"מ), בגיל 79. נקברה בבית העלמין קריית שאול.

ולא היה ביננו אלא זוהר \ לאה גולדברג

ולא היה ביננו אלא זוהר
זוהר עניו של השכמה ברחוב כפרי
ולבלובו של גן בטרם פרי
בלובן תפרחתו יפת התואר.

ומה מאוד צחקת באמרי
כי אל השחר הענוג כורד
אקרב ואקטפנו למזכרת

ואשמרנו בין דפי ספרי.

את זרועך נשאת, התזכור?
והנידות אט ענף תפוח,
ועל ראשי ירד מטר צחור.

מאחורי גבך הכפר ניעור,
החלונות נצטלצלו עם רוח –
ולא היה בינינו אלא אור. 

המשחק מסלים במסלול סלילוני \ ענבל אשל כהנסקי

פלסטין וישראל משחקות בכדורגל

ומחליפות תורות מול השער במגרש,

פעם אחת השוערת ופעם השניה,

המשחק מסלים במסלול סלילוני.

אני צופה בהן מהצד, בדממה

מקללת את השופט.

(טיוטת רשת, 6 ביוני 2014)

למדני את השיר הפשוט \ רחל שפירא

למדני את השיר הפשוט של הלחם 
ופרוס לי חלק משלומך. 
קחני עם אבק היומיום על השכם 
כשתראני לפניך. 

אני שהנחתי לרגש יחף 
לרחף, 
כבר יודעת כי 
התפתלה דרכי 
ומגובה רב ראשי עכשיו 
נרכן – 
כבר יודעת כי 
התפתלה דרכי 
ובאה עד כאן. 

למדני את השיר הפשוט של הלחם… 

חיי וחייך אורות וצללים 
מכילים 
בעיני שבת, 
בעיני חולין. 
לו מחר שלך ייגש אל אתמולי 
בעיני שבת, 
בעיני חולין, 
שלך ושלי. 

קחני עם אבק היומיום על השכם 
כשתראני לפניך. 

אני שהנחתי לרגש יחף 
לרחף, 
כבר יודעת כי 
התפתלה דרכי 
ומגובה רב ראשי עכשיו 
נרכן – 
כבר יודעת כי 
התפתלה דרכי 
ובאה עד כאן. 

למדני את השיר הפשוט של הלחם.