ויסלבה שימבורסקה
נולדה ב-1923 בקורניק שבמחוז פוזנן, פולין. בגיל שמונה היא עברה עם משפחתה לקרקוב, ונקשרה אל העיר בה חיה עד יום מותה. ב- 1945 היא החלה ללמוד לשון וספרות פולנית באוניברסיטה היאגלונית שבקרקוב, אך בהמשך החליפה את תחום לימודיה לסוציולוגיה. באוניברסיטה היא נעשתה מעורבת בחבורת הכותבים המקומית ותוך זמן קצר פגשה את המשורר צ'סלב מילוש, ממנו הושפעה בהמשך. היא פרסמה את שיריה הראשונים במספר עיתונים וכתבי עת, וכך המשיכה מספר שנים. ב- 1948 הפסיקה את לימודיה בלא תואר, בשל מצבה הכלכלי הרעוע. באותה שנה היא נישאה למשורר אדם ולאדק, ממנו התגרשה בשנת 1954. בשנים אלו עבדה כמזכירה וכמאיירת ספרים. ב- 1949 היה אמור להתפרסם קובץ שיריה הראשון, אך הוא לא עבר את הצנזורה בנימוק ש"הספר לא ענה לדרישות הסוציאליות". למרות תקרית זו, בראשית הקרירה הספרותית שלה היא נשארה נאמנה לקו המפלגתי, חתמה על עצומות מפלגתיות ואף שיבחה את לנין, סטלין והמציאות הסוציאליסטית. היא אף הפכה לחברה במפלגת השלטון, מפלגת העובדים המאוחדת. בהמשך, כמו רוב האינטלקטואלים שהיו קרובים בתחילה לקו המפלגתי, שימבורסקה התרחקה אט אט מהאידאולוגיה, וזנחה את עבודתה המוקדמת. אף על פי שנשארה במפלגה עד 1966, היא החלה ליצור קשרים עם מתנגדים לשלטון, וכבר ב-1957 התיידדה עם יז'י גיאדרויק, העורך של עיתון המהגרים המשפיע, "תרבות" הפריזאי. ב-1953 הצטרפה לצוות מגזין סקירת הספרות חיי הספרות, והחל מ-1968 כתבה את טור ביקורת הספרים שרבות מהמסות שכתבה בו פורסמו אחר כך בספר. היא הפסיקה את עבודתה במגזין ב-1981, וערכה במשך שנתיים את הירחון פיסמו. בשנות השמונים הגבירה את פעילותה האופוזיציונית וכתבה לכתב העת של הסאמיזדאט, "ארקה" תחת שם העט "סטנצ'יקובנה". ספריה נמכרים בפולין בכמויות המתחרות עם כותבי פרוזה בולטים. שירתה תורגמה לשפות אירופאיות רבות וכן לערבית, לעברית, ליפנית ולסינית. שיריה, תורגמו לעברית על ידי רפי וייכרט ודוד וינפלד. ויסלבה שימבורסקה, שהייתה מעשנת, נפטרה ב- 2012 בשנתה, לאחר מאבק ארוך בסרטן הריאות