ארכיון הקטגוריה: בעלי חיים

סוס התודעה

.

מאת ריקי דסקל

 

הִיא מְדַבֶּרֶת וּמְדַבֶּרֶת וּמְדַבֶּרֶת

מְדַבֶּרֶת  עַצְמָהּ לָדַעַת

וְהַדִּבּוּרִים וְהַדִּבּוּרִים  וְהַדִּבּוּרִים

מַרְחִיקִים אֶת הַצַּעַר רַק רֶגַע

מַרְחִיקִים אֶת הָעֶלְבּוֹן רַק רֶגַע

מַרְחִיקִים אֶת חֹסֶר הָאוֹנִים רַק רֶגַע

מַרְחִיקִים אֶת הַהַשְׁפָּלָה וְהַדְּחִיָּה וְהַתִּסְכּוּל וְהַלַּעַג רַק רֶגַע

מַרְחִיקִים אֶת הַשֵּׂעָר הַמַּלְבִּין וְאֶת הָעוֹר הַמִּתְרַפֵּט אֶת הָעֵינַיִם הַשּׁוֹקְעוֹת וְהַיָּדַיִם

הַמִּתְדַּלְדְּלוֹת רַק רֶגַע, אֶת הַדִּמּוּי וְאֶת הָעַצְמִי

וְאֶת הַכְּאֵב וְאֶת הַכְּאֵב וְאֶת הַכְּאֵב רַק רֶגַע רַק רֶגַע רַק רֶגַע

גַּם אִם לֹא תִּתְפְּסִי אֶת הַפַּרְפַּר הוּא יָמוּת  תּוֹךְ עשרים וארבע שָׁעוֹת.

אַתְּ רוֹצָה לְאַלֵּף אֶת הַתּוֹדָעָה וְלִרְכֹּב עָלֶיהָ כְּאִלּוּ הָיְתָה סוּס עֵץ.

אֲבָל לַסּוּס זַיִן עֲנָק וּבֵיצִים שְׁרִירִיּוֹת הוּא  ס  ו  ס

וְאֶת הַתּוֹדָעָה לֹא צָרִיךְ לְאַלֵּף צָרִיךְ לִפְרֹס כְּמוֹ

שֶׁפּוֹרְשים שְׂמִיכַת פִּיקה עַל חוֹל .

 .

אֲנִי מְבִיאָה אֲנִי מְבִיאָה אֲנִי מְבִיאָה

אֶת הַיֵּשׁוּת הַמַּקְשִׁיבָה אֶת הַיֵּשׁוּת הַמַּקְשִׁיבָה אֶת הַיֵּשׁוּת הַמַּקְשִׁיבָה

וְנוֹתֶנֶת לָהּ מָקוֹם  נוֹתֶנֶת לָהּ מָקוֹם  נוֹתֶנֶת לָהּ מ

אֲחוֹתִי, הַיֵּשׁוּת הַמַּקְשִׁיבָה חֵרֶשֶׁת , אָזְנֶיהָ סְתוּמוֹת מִשַּׁעֲוָה בַּת אַלְפַּיִם.

אֲבָל רֶגַע, אֲנִי אַקְשִׁיב אֲנִי אַקְשִׁיב

שֶׁקֶט , אֲנִי מַקְשִׁיבָה, שִׂימוּ לֵב כַּמָּה אֲנִי יָפֶה  מַקְשִׁיבָה, שִׂימוּ לֵב כַּמָּה אֲנִי יָפָה  כְּשֶׁאֲנִי מַקְשִׁיבָה

כַּמָּה אֲנִי נִפְלָאָה כְּשֶׁאֲנִי מַקְשִׁיבָה כַּמָּה אני אני אני אני אני אנייייייי

בּוֹאוֹ, בּוֹאוֹ, בּוֹאוֹ, תַּקְשִׁיבוּ גַּם אַתֶּן לְסוּס הַתּוֹדָעָה שֶׁלָּכֶן

אַל תִּפְחֲדוּ מִמֶּנּוּ גַּם אִם  יִגְרֹר אֶתְכֶן לִשְׂדוֹת הַכְּאֵב וְהַפַּחַד , הַצַּעַר וְחֶרְדַת הַמָּוֶת.

שָׁם תַּעֲשׂוּ כְּלִי מֵהַכְּאֵב, תַּעֲשׂוּ כְּלִי מֵהַפַּחַד וּכְכָל שֶׁהֵם יִהְיוּ גְּדוֹלִים יוֹתֵר

כָּךְ הַכְּלִי יִהְיֶה עָמֹק יוֹתֵר , רָחָב יוֹתֵר, אֵיזֶה כְּאֵב נִפְלָא יֵשׁ לָכֵן כמה הוא מִשְׁתַּלֵּם

אַתֶּן חַיָּבוֹת כְּאֵב כִּי אִם לֹא יִהְיֶה לָכֵן כְּאֵב  לֹא תּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת כְּלִי, וְאִם לֹא יִהְיֶה לָכֵן כְּלִי לֹא

תִּהְיֶה לָכֶן אַהֲבָה  נְקֻדָּה

לֹא תִּהְיֶה לָכֵן אַהֲבָה אִם לֹא יִהְיֶה לָכֵן כְּלִי  נְקֻדָּה נקודה נקודה

רֶגַע, רֶגַע רֶגַע רֶגַע, אֲנִי מֻכְרָחָה לִנְשֹׁם אֲנִי מֻכְרָחָה לִנְשֹׁם

אֲנִי מֻכְרָחָה לִנְשֹׁם בִּשְׁבִיל לִשְׁמֹעַ אֶת הַכְּאֵב שֶׁלִּי

בִּשְׁבִיל לִשְׁמֹעַ אֶת הַתִּזְמֹרֶת שֶׁלִּי מְנַגֶּנֶת הוֹ כַּמָּה אֲנִי אוֹהֶבֶת לִשְׁמֹעַ אֶת הַתִּזְמֹרֶת שֶׁלִּי מְנַגֶּנֶת

הֵנָּה הִנֵּה הַמְּנַצֵּחַ, הִנֵּה הַמְּנַצֵּחַ , הוּא מְנַצֵּחַ עַל הַתִּזְמֹרֶת הַנִּפְלָאָה שֶׁלִּי , הִנֵּה הַמְּנַצֵּחַ שֶׁלִּי

הִנֵּה הוּא מַגִּיעַ

.

הַסּוּס שֶׁלִּי הַסּוּס שֶׁלִּי הַסּוּס שֶׁלִּי

אֲנִי סוֹגֶרֶת עָלָיו אֶת שְׁתֵּי רַגְלַי

וְהוּא נִכְנַע לִלְפִיתָתִי

אֲנִי מַרְגִּישָׁה אֶת עוֹרוֹ הַחוּם הֶחָלָק הַמָּתוּחַ

רוֹטֵט אֶל פְּנִים יְרֵכַי  חַי חַי

אִלַּפְתִּי אוֹתְךָ סוס שֶׁלִּי אִלַּפְתִּי אוֹתְךָ סוּס שֶׁלִּי וְקָרָאתִי לְךָ

תּודָעָעָעָעָעָעָההה

 

שירת אישה-פרופיל

 

לִילִית רַק שׂוֹרֶדֶת, רַק צוּף

.

מאת מאיה ויינברג

יונקת- דבש

 

כְּשְהָיִיתִּי צִיפּוֹר

יוֹנֶקֶת דְבַש הָיִיתִּי

רַק צוּף

אֵין דָבָר כַּזֶה

מָתוֹק מִדַי

קְטַנָּה וּמְהִירַה

כִּמְעַט קְווַנְטִית

רֶגַע כַּאן ורֶגַע אַחֶרֶת

בְּמֶטַבּוֹלִיזְם פִּלְאִי

אִי אֶפְשָר הָיָה לִתְּפוֹס אוֹתִּי

 

 

הנפש

 

הַנֶּפֶשׁ כְּמוֹ כַּלְבָּה

פִּתְאוֹם מְבַקֶּשֶׁת לְצֵאת

זְקוּקָה לִדְבַר מָה

שֶׁאֵין בַּבַּיִת

הַיֵּצֶר פּוֹעֵם בְּחָזֶה

הוֹפֵךְ אוֹתָהּ עַל גַּבָּה

חָזָק מְמַנָּה

הִיא מְגָרֶדֶת אֶת הַדֶּלֶת

לָלֶכֶת לְמָקוֹם אַחֵר.

מְבֻיֶּתֶת כְּבָר אֶלֶף שָׁנָה

(אוֹ כָּךְ זֶה נִרְאֶה)

אַךְ זוֹכֶרֶת הֵיטֵב אֵיךְ פַּעַם הָיְתָה זְאֵב

אַחַת לִתְקוּפָה חַיֶּבֶת

לִנְהֹם, לִנְשֹׁךְ

לְהיטָרֵף

לְהִסְתּוֹבֵב בָּרְחוֹבוֹת, לֶאֱכֹל מֵהַפַּחִים

לִהְיוֹת נִרְדֶּפֶת, רַק שׂוֹרֶדֶת

לֹא יוֹתֵר

עֵד שֶׁתֶּחֱלֶה, שֶׁתִּהְיֶה אֻמְלָלָה

וְשׁוּב לְהִתְחַנֵּף לְזָר שֶׁיְּלַטֵּף

שָׁכְחָה כַּמָּה טוֹב הָיָה לָהּ הַכַּלְבָּה

הִיא עוֹד תַּחֲזֹר עַל אַרְבַּע

הִיא יוֹדַעַת אֶת זֶה.

 

 

לִילִית מְצוּיָה

 

אֲנִי לִילִית מְצוּיָה

וְאֵין לִי דָּבָר לְהַפְסִיד

הָעֶרֶב כְּשֶׁאֲנִי רְעֵבָה.

הָרֹאשׁ עָגֹל, הָעֵינַיִם  שְׁחֹרוֹת

הַקְּרִיאוֹת חַדּוֹת, בְּרוּרוֹת וְקוֹרְעוֹת.

אֵינִי מְרַחֶמֶת וְאֵין לִי צֹרֶךְ

וְלֹא אֶתֵּן  דָּבָר בִּתְמוּרָה.

הַלַּיְלָה כֵּהֶה וּמִתְאָרֵךְ

הַיַּעַר נִפְתַּח וּמִתְרַחֵב

וְאֵין בּוֹדֵד כְּמִי

שֶׁרוֹאֶה אֶת הַכֹּל הֵיטֵב,

וְאֵינוֹ נִרְאֶה.

 

אבנים (שיר לכת)

 

חֲרָטוֹת הֵן כְּמוֹ אֲבָנִים

אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ בָּהֶן

בַּיָּד הַחֲשׂוּפָה

לֶאֱמֹד אֶת הַמִּשְׁקָל

לְלַטֵּף אֶת הַשְּׁבִירָה

אָבֵל הֵן נִשְׁאָרוֹת קָרוֹת

כְּבֵדוֹת, חֲצוּבוֹת הֵיטֵב

מֵהַחֹמֶר שֶׁל עַצְמָן.

מוּטָב להניחן בַּצַּד

הֵן הַמְּרַצְּפוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ.

לְתַת לְרוּחַ, לְשֶׁמֶשׁ

לַבְּלָיָּה הַטִּבְעִית – לְרַכֵּך,

לְוַתֵּר עֲלֵיהֶן

כָּךְ

שירת אישה-פרופיל