פרוע פרואחזד
נולדה באיראן ב- 1932. למורת רוחם של הוריה התעקשה להתחתן בת 16 מתוך אהבה לגבר מבוגר ממנה בשנים רבות. לאחר גרושיה נאלצה לוותר על בנה, סבלה מהתמוטטות עצבים והתאשפזה. ב– 1958 פגשה ביוצר ובקולנוען רב ההשפעה אברהים גולסטאן, וניהלה עמו קשר רומנטי גלוי למרות היותו נשוי. ב– 1962 הוזמנה פרוחזאד לצלם סרט תעמולה קצר, של 20 דקות, על מושבת מצורעים באיראן. ב- 1967 נסעה בג'יפ במהירות גבוהה ונתקעה בקיר. הייתה במותה בת 32. ארבעה ספרי שירה נערצים מאחוריה, סרטי קולנוע וחיים שערורייתיים. ספר השירה הידוע ביותר שלה, הרביעי (יצא לאור ב– 1964), "לידה אחרת", תורגם לראשונה לעברית בידי סיון בלסלב. ספר שיריה החמישי יצא רק לאחר מותה.

חני צפריר
נולדה ב- 1958. גרה באזור נס ציונה – רחובות. בעלת תואר מאוניברסיטת – תל אביב. מורה בכירה ממכללת סמינר הקיבוצים, בעלת ניסיון של שנים רבות עם כל סוגי התלמידים. מורה פרטית בעלת ניסיון של 25 שנים בלימוד לשון ומקצועות רבי-מלל לבגרות ובחטיבות ביניים. משוררת ונקדנית ספרי שירה, היתה הנקדנית של האתר "ליריקה" וכיום בדף הפייסבוק "שירת אשה –  שיר ביום" ובאתר "תני למילים – מרחב ליצירה נשית".

יפה וגנר
נולדה בפרס למשפחה עיראקית. בנוסף על היותה כותבת יפה גם צירת. היא הציגה בכמה תערוכות בתל אביב ובירושלים. למדה בסמינר לאומנויות והשלימה את לימודי בבצלאל. לימדה במשך כמה שנים ציור וציור אופנה. כמו כן, למדה תכנות ועבדה בתחום המחשבים בחמרה כמעצבת שבבים.
פרסמה ספרי שירה "כאב הבית" ו – "כתמים על הצחוק" בהוצאת כרמל, ו"הצפיה הצהובה של החרצית" בהוצאת צבעונים. ושני ספרי פרוזה בהוצאת "כתב" "ריח של כחול כביסה ושום" ו"דמעות בגודל החידקל".

אוריה קדרי
נולדה ב – 1976 בירושלים. אמנית ומשוררת. מתגוררת בעין כרם. בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי ומכללת עלמא. נשואה ואם לשני בנים ובת. ספר ביכוריה "לפני שתפגוש אותי המלה" (כרמל, 2014).