ענת לוין
ילידת 1973. בוגרת המחלקה לקולנוע ולתקשורת ב"הנטר קולג'", ניו יורק. מורה לכתיבה יוצרת במנשר, עורכת וספרנית. נשואה למשורר עדי עסיס. הם גרים בגבעתיים. זוכת פרס אקו"ם לשנת 2013. ספריה "אנה מסתובבת לבד"(אחוזת בית, 2008) "מפה לפה" (קשב, 2013).
סיגלית בנאי
ילידת 1968, בימאית, חוקרת ומרצה לקולנוע בוגרת החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל-אביב, סטודנטית אורחת ב-NYU ניו-יורק. לימדה קורסים בבימוי קולנוע 16 מ"מ פילם ב"ניו-יורק פילם אקדמי" בניו-יורק, וקורסי קיץ בקימברידג' והארווארד. החל מ-1994 מלמדת בימוי בחוג לקולנוע של אוניברסיטת תל-אביב, ומ-2005 מלמדת בימוי במכללת ספיר. כן לימדה קולנוע בקמרה אובסקורה, במכללה למנהל, ובמנשר. עבדה כבימאית בערוץ 2 ובערוץ הראשון. ביצירותיה חוקרת בנאי באופן כללי את התרבות הערבית, ובפרט את התרבות המצרית מתוך הקשר לתרבות המזרחית. בנאי נשואה לצלם מיכה שמחון ולהם שני ילדים. ספרה "שכונת התקווה, קהיר" (עתון 77, 2013).
גוונדוֹלין בְּרוּקְס
Gwendolyn Brooks (1917¬-2000): משוררת אפרו-אמריקאית. נולדה בקנזס וגדלה בשיקגו. ברוקס היתה המשוררת האפרו-אמריקאית הראשונה שזכתה בפרס פוליצר לשירה ואף שימשה כיועצת ספריית הקונגרס לשירה, תואר שקדם ל"שר השירה של ארצות הברית".
השיר פורסם לראשונה באסופה "כּוּשִׁילָאִמָּאשֶׁלָּהֶם
ויסלבה שימבורסקה
נולדה ב-1923 בקורניק שבמחוז פוזנן, פולין. בגיל שמונה היא עברה עם משפחתה לקרקוב, ונקשרה אל העיר בה חיה עד יום מותה. ב- 1945 היא החלה ללמוד לשון וספרות פולנית באוניברסיטה היאגלונית שבקרקוב, אך בהמשך החליפה את תחום לימודיה לסוציולוגיה. באוניברסיטה היא נעשתה מעורבת בחבורת הכותבים המקומית ותוך זמן קצר פגשה את המשורר צ'סלב מילוש, ממנו הושפעה בהמשך. היא פרסמה את שיריה הראשונים במספר עיתונים וכתבי עת, וכך המשיכה מספר שנים. ב- 1948 הפסיקה את לימודיה בלא תואר, בשל מצבה הכלכלי הרעוע. באותה שנה היא נישאה למשורר אדם ולאדק, ממנו התגרשה בשנת 1954. בשנים אלו עבדה כמזכירה וכמאיירת ספרים. ב- 1949 היה אמור להתפרסם קובץ שיריה הראשון, אך הוא לא עבר את הצנזורה בנימוק ש"הספר לא ענה לדרישות הסוציאליות". למרות תקרית זו, בראשית הקרירה הספרותית שלה היא נשארה נאמנה לקו המפלגתי, חתמה על עצומות מפלגתיות ואף שיבחה את לנין, סטלין והמציאות הסוציאליסטית. היא אף הפכה לחברה במפלגת השלטון, מפלגת העובדים המאוחדת. בהמשך, כמו רוב האינטלקטואלים שהיו קרובים בתחילה לקו המפלגתי, שימבורסקה התרחקה אט אט מהאידאולוגיה, וזנחה את עבודתה המוקדמת. אף על פי שנשארה במפלגה עד 1966, היא החלה ליצור קשרים עם מתנגדים לשלטון, וכבר ב-1957 התיידדה עם יז'י גיאדרויק, העורך של עיתון המהגרים המשפיע, "תרבות" הפריזאי. ב-1953 הצטרפה לצוות מגזין סקירת הספרות חיי הספרות, והחל מ-1968 כתבה את טור ביקורת הספרים שרבות מהמסות שכתבה בו פורסמו אחר כך בספר. היא הפסיקה את עבודתה במגזין ב-1981, וערכה במשך שנתיים את הירחון פיסמו. בשנות השמונים הגבירה את פעילותה האופוזיציונית וכתבה לכתב העת של הסאמיזדאט, "ארקה" תחת שם העט "סטנצ'יקובנה". ספריה נמכרים בפולין בכמויות המתחרות עם כותבי פרוזה בולטים. שירתה תורגמה לשפות אירופאיות רבות וכן לערבית, לעברית, ליפנית ולסינית. שיריה, תורגמו לעברית על ידי רפי וייכרט ודוד וינפלד. ויסלבה שימבורסקה, שהייתה מעשנת, נפטרה ב- 2012 בשנתה, לאחר מאבק ארוך בסרטן הריאות
חמוטל סונג
נולדה בעיר קרית אונו. משוררת, מעצבת, וסטודנטית לקולנוע. נולדה בין סוף שנות השבעים לתחילת שנות השמונים (הפרטים שמורים במערכת). טבעונית, פמיניסטית ואקטיביסטית נגד הכיבוש.