אמילי דיקנסון
1830 -1886, משוררת אמריקאית. דיקנסון נולדה במאה ה-19 באמהרסט, מסצ'וסטס (ארצות הברית) למשפחה אמידה, שהייתה ידועה בתמיכתה במוסדות החינוך המקומיים. סבה של אמילי, סמואל פלאור דיקנסון, היה ממייסדי אמהרסט קולג', ואביה עבד כעורך הדין ומנהל הכספים של המוסד. כמו כן שירת אביה בתפקידים מרכזיים בבית המשפט הכללי של מסצ'וסטס, בסנאט המדינה ובבית הנבחרים של ארצות הברית. דיקנסון גילתה את יעודה כמשוררת במהלך התחייה הדתית שהציפה את מערב מסצ'וסטס בעשורים 1840 – 1850. דיקנסון חיה את רוב חייה בבית שבו נולדה, טיילה מספר פעמים לבקר קרובים בבוסטון, קיימברידג' וקונטיקט. מרבית עבודתה משקפת לא רק את הרגעים הקטנים של המתרחש סביבה, אלא גם את הקרבות הגדולים והנושאים שהעסיקו את החברה בכללותה. לדוגמה, מעל למחצית משיריה נכתבו במהלך שנות מלחמת האזרחים האמריקאית. במהלך חייה פורסמו רק שמונה משיריה, אך לאחר מותה נחשפו ופורסמו 1776 השירים. מאפיינים ביצירתה שנחשבו בזמנה למשונים, מזוהים כחתימת סגנון וצורה ביצירתה כיום. בין היתר יצירתה כוללת: אותיות גדולות במופעים לא שגרתיים, ניקוד טלגפי, מקצבי מזמור, אוף-מקצבים, מספר קולות ומטפורות נרחבות. דיקנסון נפטרה מדלקת כליות. מילותיה האחרונות היו: "אני חייבת להיכנס, משום שהערפל עולה."