אדריאן ססיל ריץ'
1929-2012. נולדה בבולטימור, מרילנד, ארצות הברית. הייתה תאורטיקנית פמיניסטית ומנהיגה לסבית שוויתרה על קריירה מוזיקלית בפסנתרנות והלחנה, לטובת חיי משפחה. בגיל עשרים ואחת פירסמה אסופת שירים שלה. בשיר אוטוביוגרפי שכתבה, תיארה תביעות אינטלקטואליות נכבדות מצד אביה התובעני, לצד קונפליקט דתי-תרבותי מתמיד שנבע משורשיו היהודים של האב והרקע הפרוטסטנטי של אמה. בשנת 1953 נישאה ריץ' לפרופסור אלפרד קונרד ולו ילדה שלושה בנים. ב 1966 המשפחה עברה לניו יורק ובעלה, לימד בניו-יורק קולג' ובשנת 1968 גם ריץ' הצטרפה להוראה בקולג' ולימדה כתיבה. בשנות השישים פעלה ריץ' בתנועה לזכויות האזרח ובתנועה נגד מלחמת וייטנאם. לאחר מכן היא הצטרפה לזרם הפמיניסטי הרדיקלי והיוותה קול מרכזי בזרם זה. היתה מהמתנגדות החריפות ביותר למלחמה בעיראק לאחר אסון התאומים. ריץ' ראתה בעצמה כלי לעדות ולמחאה על מצבן של הנשים, עניים, שחורים, לסביות ובני העולם השלישי. כתבה ארבעה ספרי עיון. מתוכם אחד הספרים המשפיעים ביותר בהגות הפמיניסטית ואבן יסוד בהשפעה ובעיצוב השקפת עולמן של נשים רבות הוא ספרה של ריץ' "ילוד האישה" (1976).
ארכיון חודשי: יולי 2014

נעמה ארז
נעמה ארז
נולדה בירושלים. את ההשכלה האקדמית שלה רכשה באוניברסיטת תל אביב (תואר ראשון בספרות ותואר שני במחקר חינוכי) עבדה במחקר בתחום סוציולוגיה בחינוך ובכתיבת תכניות לימודים בנושאי ספרות ופסיכולוגיה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה. עבדה עם נערות במצוקה מטעם עיריית תל אביב וכיועצת חינוכית ביפו. לימדה באוניברסיטת בן גוריון בנגב בחוג להנדסת תעשיה ומינהל ובחוג לחינוך. בשנים האחרונות נעמה ארז עוסקת בטיפול בגישה קוגניטיבית התנהגותית מתוך דגש על טכניקות בודהיסטיות כמו מיינדפולנס. עורכת עם שמעון רוזנברג את כתב העת "נתיבים".
אסתר ויתקון
אסתר ויתקון
משוררת ומספרת לילדים, ציירת ומרצה. נולדה ב- 1952, נולדה בחיפה. גדלה בקריית טבעון. עברה עם משפחתה לרמת גן. קיבלה חינוך דתי. בבית-ספר ממלכתי דתי "יבנה" ותיכון הדתי "הרואה" בר"ג. מוסמכת אוניברסיטת בר-אילן בספרות עברית מ-1978. מרצה לספרות מזה חמש עשרה שנים במכללה האקדמית "אורות ישראל" באלקנה. ספרה "ריפאות הצבעים" זיכה אותה בפרס ראש הממשלה (1998) וכן במלגה מקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, ת"א.
עורכת כתב העת האינטרנטי "מעמקים" השייך לאתר "דעת". כותבת שירה וסיפורי ילדים. הציגה מציוריה במספר תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד. ספרה "חוצה שומרון" זיכה אותה בפרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר לשנת תשס"ז. נבחרה על ידי משרד-החינוך לפרויקט סופר-אורח לשנת תשע"א ותשע"ב. כתבה מאמרים, בעיקר על שירת משוררים. חברה באגודת הסופרים העבריים. הנחתה ערבי ספרות רבים בבית-הסופר בת"א. נשואה, אם לשלושה וסבתא לנכדים ונכדות.
ליאורה בן יצחק
נולדה ב-1950, בת קיבוץ העוגן. מתגוררת בהוד השרון. צ'לנית בעברה ומשוררת. מנחה סדנאות לכתיבה יוצרת, אמנית רב תחומית. אם לשני בנים בוגרים. מתמודדת עם מחלת הטרשת הנפוצה, בה חלתה לפני כ-22 שנים. חברה באגודת הסופרים ובאיגוד הסופרים. ספריה "כרית סביונים" (כרמל, 1995), "גולה גילגולה" (דני ספרים, 1996), "ידיים חולמות" (כרמל, 2004) ו"עיר פנימית" (אבן חושן, 2012).
ליאת קפלן
ליאת קפלן
נולדה ב-1956 בת"א וגדלה גם ברמת השרון. למדה בגימנסיה הרצליה ובאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1993 עד 1995 למדה לתואר שני בספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון וסיימה בהצטיינות יתרה. קפלן פרסמה חמישה ספרי שירה, מהם אחד בשילוב תצלומים של תמיר להב רדלמסר ואחד ששולב ברישומים של תמרה ריקמן. על יצירתה זכתה במספר פרסים ספרותיים. שיריה תורגמו למספר שפות, בהן אנגלית, גרמנית, ספרדית ומקדונית. קפלן עורכת את סדרת "כבר" לשירה. כמו כן לימדה ספרות בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים וכתיבה יוצרת במסגרות רבות, בהן בית הספר לשירה של הליקון ומתא"ן (מפעל תרבות ואמנות לנוער). במתא"ן ייסדה קפלן את מסלול הכתיבה היוצרת וניהלה אותו במשך שנים. ספריה: "בדיוק כך, במטבח" (ספריית פועלים, 1996), "זה זה" (כרמל, 2000), "משולשים" (אבן חושן, 2001), "צל הציפור" (כרמל, 2002), "על שפת נהר כבר" (כרמל, 2006).