מירי סדלובסקי
נולדה ב- 1978 וגדלה בבת ים. משוררת מציירת מצלמת וחובבת אמנות דיגיטלית. מדריכת אמנות מטעם משרד החינוך ומלווה ילדים בעלי צרכים מיוחדים אל בית ספרם וממנו חברה באגודת הציירים והפסלים בעירה.
מירי סדלובסקי
להגיב
ארכיון חודשי: יולי 2014
רחל חלפי
רחל חלפי
נולדה בישראל, מתגוררת בתל אביב. רחל חלפי באה ממשפחה של אמנים. דודה, אברהם חלפי, משורר ושחקן תיאטרון; אביה, שמשון חלפי, משורר וממתעדי ראשית תל אביב; אמה, מרים ברוך חלפי, פסלת ומשוררת. בשירותה הצבאי הייתה כתבת, ובהמשך עבדה כעורכת תכניות דוקומנטריות בקול ישראל, כבמאית סרטי קולנוע וטלוויזיה וכעיתונאית. למדה באוניברסיטה העברית לתואר שני, והמשיכה את לימודיה בארצות הברית באוניברסיטת ברקלי ובמכון האמריקאי לקולנוע. לימדה קולנוע וספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב. נשואה לסופר ולמתרגם, חיים תדמון. ספריה "שירים תת-ימיים ואחרים", (הקיבוץ המאוחד, 1975), "נפילה חפשית" (עכשיו, 1975), זיקית, או עיקרון אי-הוודאות" (הקיבוץ המאוחד, 1986), "חומר" (הקיבוץ המאוחד, 1990), "אהבת הדרקון" (הקיבוץ המאוחד, 1995), "נוסעת סמויה" (הקיבוץ המאוחד, 1999), "מקלעת השמש – מבחר 1999-1975" (הקיבוץ המאוחד, 2002), "תמונה של אבא וילדה" (קשב, 2004), "פרטים סודיים מתוך הקלסר השקוף" (הקיבוץ המאוחד, 2007), "מכשפות" (קשב, 2009), "תמונה של אמא וילדה" (קשב לשירה, 2010), "ספר היצורים", (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011). ספר פרוזה "כחול נגד עין הרע" (הקיבוץ המאוחד, 2012)
נולדה בישראל, מתגוררת בתל אביב. רחל חלפי באה ממשפחה של אמנים. דודה, אברהם חלפי, משורר ושחקן תיאטרון; אביה, שמשון חלפי, משורר וממתעדי ראשית תל אביב; אמה, מרים ברוך חלפי, פסלת ומשוררת. בשירותה הצבאי הייתה כתבת, ובהמשך עבדה כעורכת תכניות דוקומנטריות בקול ישראל, כבמאית סרטי קולנוע וטלוויזיה וכעיתונאית. למדה באוניברסיטה העברית לתואר שני, והמשיכה את לימודיה בארצות הברית באוניברסיטת ברקלי ובמכון האמריקאי לקולנוע. לימדה קולנוע וספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב. נשואה לסופר ולמתרגם, חיים תדמון. ספריה "שירים תת-ימיים ואחרים", (הקיבוץ המאוחד, 1975), "נפילה חפשית" (עכשיו, 1975), זיקית, או עיקרון אי-הוודאות" (הקיבוץ המאוחד, 1986), "חומר" (הקיבוץ המאוחד, 1990), "אהבת הדרקון" (הקיבוץ המאוחד, 1995), "נוסעת סמויה" (הקיבוץ המאוחד, 1999), "מקלעת השמש – מבחר 1999-1975" (הקיבוץ המאוחד, 2002), "תמונה של אבא וילדה" (קשב, 2004), "פרטים סודיים מתוך הקלסר השקוף" (הקיבוץ המאוחד, 2007), "מכשפות" (קשב, 2009), "תמונה של אמא וילדה" (קשב לשירה, 2010), "ספר היצורים", (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011). ספר פרוזה "כחול נגד עין הרע" (הקיבוץ המאוחד, 2012)
אמילי ברונטה
אמילי ברונטה
(1818-1848), נולדה בתורנטון במחוז יורקשייר, אנגליה, הבת החמישית למשפחה בת חמש בנות ובן אחד. אביה היה כומר בהווארת', ועם מות אמה ב -1821 קבלה על עצמה אחות האם את הטיפול בילדי המשפחה. ב-1824 הצטרפו אמילי ואחותה שרלוט לאחיותיהן מריה ואליזבת בבי"ס לבנות "קוון ברידג'". שרלוט ואמילי חזרו לביתן אחרי מותן של מריה ואליזבת ממגפה שפרצה בבית הספר. הילדים הנותרים המשיכו ללמוד בביתם, תוך כדי משחק המציאו ממלכות דמיוניות, וכתבו עליהם סיפורים ושירים. ב-1835 התחילה אמילי ללמוד בבית הספר רו-הד שבו מלמדת שרלוט, אך מפאת מחלה וגעגועים לביתה היא חזרה להווארת'. ב-1842 נסעו שרלוט ואמילי לבריסל לפנימית הג'ר, כדי ללמוד צרפתית וגרמנית. הן רצו להקים בית ספר משלהן, אך תוכניות אלה לא יצאו אל הפועל. ב-1846 שרלוט אמילי ואן פרסמו ספר שירים משותף בשמות עט גבריים, אמילי נקראה אליס בל. ב-1847 פרסמה את הרומן "אנקת גבהים", שהפך עם השנים לאחד מאבני היסוד של הספרות האנגלית. אחיה ברנוול, שהיה מכור לסמים ואלכוהול, מת ב 1848. אמילי חלתה בלוויה שלו, וסרבה לקבל טיפול רפואי. היא מתה משחפת ב- 1848, ונקברה בחצר בית הכומר בהווארת'.
חגית בת אליעזר
חגית בת-אליעזר
נולדה בקייב, אוקראינה. עלתה לישראל ב-1973. למדה בבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית בירושלים. בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב ומוסמכת הטכניון בחיפה. עובדת בתעשיית מחשבים. כותבת שירים מגיל 18 , למדה בסדנאות כתיבה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים ויעקב בסר. מאז 1993 מפרסמת במוספים ובכתבי עת ספרותיים. כיום מתגוררת בחיפה, נשואה ואם ל-5 ילדים. ספריה: "השקת ספינת צפיה" (כרמל, 2008), "התנסויות" (כרמל, 2012).
ענת לויט
ענת לויט
נולדה בתל אביב ובה היא מתגוררת גם כיום. במהלך שירותה הצבאי החלה לפרסם שירים, סיפורים קצרים וביקורות בכתב העת הספרותי "עתון 77". סיימה תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. באותן שנים פרסמה שני ספרי שירה, "דקירות" ו"בית של געגועים". כמו כן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. עד נישואיה עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו"חדשות" וכתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון. ספר שיריה "עובדת אלילים" נכתב חודשים ספורים לפני גירושיה, ובעצם ניבא אותם. מאז ועד היום באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור הוצאות לאור רבות. ומחדרי הלב והמוזה יצרה בשנים הללו את ספרי שיריה "תיקון אב" ו"עירומה על גב סוס במונגוליה" ואת ספרי הפרוזה "שפת הלוליין", "ניקול ופייר", "חובה לבוא בלבוש אלגנטי" ו"יומנה של אישה מודרנית".
זכתה בשלושה פרסים ספרותים: פרס ורטהיים לשירה, פרס ברנשטיין לביקורת ופרס ראש הממשלה.
הפרוזה והשירה של ענת לויט מתאפיינות בתמציתיות, המשלבת בין ההיבט האישי והאוניברסלי. ספרי הפרוזה שלה כתובים בחלקם כריאליזם פיוטי. ספרי שירתה בולטים באמירות פואטיות מלוטשות, עוצמתיות וברורות לכל נפש. נושאי כתיבתה הם בעיקר יחסים בתוך המשפחה, יצירת זוגיות והשתוקקות מתמדת לאהבה ולקרבה.