סיגל פלד דריאל
נשואה ואם לשניים, למדה ספרות עברית ופילוסופיה באוני' ת"א, עוסקת במיתוג וברעיונאות. היא פרסמה חמישה ספרי ילדים בהוצאות "קיבוץ מאוחד" , "עם עובד" ו"קוראים". כעת היא עומדת לפני הוצאת ספר שירים. שניים משיריה מופיעים באלבומים של דין דין אביב ופיליפ ביסמוט.
ארכיון חודשי: יולי 2014
חגית גרוסמן
חגית גרוסמן
נולדה ב- 1976, בראשון לציון בה גדלה עד גיל 14, אז עברה עם משפחתה לנס ציונה. סבה הוא המוזיקאי קלמן שטרן. היא כתבה שיר לראשונה בהיותה בת שש, שיר אשר ראה אור בעיתון בית הספר. כשהייתה בת ארבע עשרה קנה לה אביה מכונת כתיבה עליה כתבה שיר על אכזריות היופי, על כך שבני אדם שואפים תמיד לנכס את היופי לעצמם ומשום כך הורגים אותו. השיר הזה התפרסם באנתולוגיה של משוררים צעירים. כשמלאו לה 16 ביקש אביה להוציא לאור את ספר שיריה, אך היא סירבה. בגיל 17 למדה צילום בלימודי ערב בבית הספר לאמנות קאמרה אובסקורה. בצבא שירתה בחיל האוויר, אז כתבה את ספר שיריה הראשון "אויר", אשר נגנז ומעולם לא יצא לאור. לאחר שירותה הצבאי המשיכה בחיפושיה אחר יעודה האמנותי ולמדה במשך שלושה חודשים משחק בבית צבי. אולם באותה תקופה חלה אביה במחלה קשה והיא ליוותה אותו במסע ארוך לרוצ'סטר מינסוטה לעבור השתלת כבד בארצות הברית. כשהייתה בת 21 נפטר אביה. בהשראת המסע לרוצ'סטר מינסוטה, שנהפך למסע פרידה מאביה, כתבה את ספר שיריה הראשון שפתח את סדרת הספרים של הוצאת פלונית "תשעה שירים לשמואל". בשנת האבל על אביה קראה קדיש ובו זמנית למדה ציור במדרשה לאמנות ועברה לגור בסטודיו במושב צופית וציירה. היא בוגרת תואר ראשון בספרות עברית וכללית באוניברסיטת תל אביב וסיימה תואר שני בספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון. מלמדת בבית הספר לאמנות "מוסררה" בירושלים.
את השיר שהבאנו, חגית גרוסמן הקדישה בדף הפייסבוק שלה "..למאבק עובדי בית ביאליק אשר בסך הכל מבקשים שעיריית תל אביב תכיר בהם ותעניק להם זכויות בסיסיות כמו פנסיה וימי מחלה ושכר גבוה קצת יותר מן המינימום.."
נשואה ליהונתן דיין, חוקר ספרות ומתרגם, להם בת, והם מתגוררים בתל אביב. ספריה "תשעה שירים לשמואל" (פלונית, 2007), "לויתני האפר" (קשב לשירה, 2010), "היכן שאינם" (ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2012), "רעד העיר" (ידיעות אחרונות, 2013).

מאיה בז'רנו
נולדה ב1949, בקיבוץ אילון, ללאה בז'רנו, אחות ילדים, ולאון בז'רנו, יליד בולגריה, פעיל "השומר הצעיר" ומנהל מכון הרנטגן ביפו. גדלה בכפר חיטים וביפו, ובהיותה בת 11 עברו הוריה לבת ים, שם נולדה אחותה. בילדותה למדה כינור, תחילה בביתה ולאחר מכן מוסיקה וחליל צד אצל מורים פרטיים כחנוך תל אורן ושם טוב לוי. בתום לימודיה בתיכון עירוני א' התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל האוויר. בהמשך החלה ללמוד באוניברסיטת בר-אילן, שם רכשה תואר ראשון ותעודת הוראה בספרות עולם, עברית ופילוסופיה. עם מוריה אז נמנו אסא כשר, חיים שהם וברוך קורצווייל. עם סיום חוק לימודיה התיישבה בירושלים ולימדה ספרות בתיכוני ערב, אז גם החלה בלימודי ספרנות באוניברסיטה העברית, במקביל לעבודתה בבית הספרים הלאומי בגבעת רם. באותה עת הכירה את פרופסור גבריאל מוקד, עורך כתב העת "עכשיו", שהכיר בכישרונה, ופרסם את ספר שיריה הראשון. מ- 1978 הוציאה לאור 9 ספרי שירה נוספים. זוכת פרס ברנשטיין על הספר: "רצף השירים", פרס ראש הממשלה לספרות על הספר: "מזמורי איוב" ופרס ביאליק על מכלול שיריה. כיום עובדת בספריית בית אריאלה, ובמסגרת זו מעבירה הוראת שירה והדרכה בסדנאות. מתגוררת בתל אביב ואם לבת.
ענת חנה לזרע
נולדה ב- 1964, וגדלה בתל אביב. שיריה פורסמו בבמות מקוונות ובכתבי עת"' ספר שיריה הראשון "בְּעַד הַפִּרְצָה שֶׁבָּאֲוִיר" (עיתון 77, 2013)
לזרע עוסקת רבות בשירת אחרים (לדבריה: "כקוראת שירה. לא כמבקרת"): מפרסמת רשימות על שירים ועל ספרי שירה באתר 'יקום תרבות' וב'חיה רעה' – מדור הספרות של האתר מגפון. מלקטת אנתולוגיות פואטיות ב'קורא בספרים', ב'חיה רעה' – מדור הספרות של מגפון, ב'אתר של נילי דגן' וב'עתון 77'. יזמה, עורכת ומנחה סדרת ערבים ששמם 'ערב פואטי צרוף', המושתתים על האנתולוגיות הפואטיות ועל המשוררים/ות המשתתפים/ות בהן. מתארחת בתכנית הרדיו 'על מחשבים ומחשבות' של מוטי גרנר ב'רדיו אורנים' ויחד עמו מארחת משוררים/ות וספריהם/ן, לבחירתה. מסקרת אירועי שירה ל'יקום תרבות'.
רונית ליברמנש
עורכת ומתרגמת, אחת מעורכות האתר ליריקה. דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מגדר בבר אילן. פרסמה ששה ספרים.
גרה בתל אביב עם בן זוגה.