רבקה מרים
נולדה ב- 1952 בירושלים. בת לסופר ניצול השואה לייב רוכמן. שמותיה הפרטיים, רבקה מרים, שלימים הפכו לשמה הספרותי, הם על שם אמו של אביה, רבקה, ואחותו הצעירה, מרים, שנספו יחד בטרבלינקה. למדה בבית הספר התיכון "מעלה" בירושלים וסיימה את שירותה בצה"ל כקצינה. למדה במסגרות שונות, בהן מכון שלום הרטמן. נמנית עם ראשוני בית מדרש אלול, ועמדה בראש בית המדרש בירושלים בין השנים 2000 – 2007. שם גם הקימה ואצרה את גלריית 'החדר הקטן', בה הציגו אמנים מגוונים. במקביל היא מנחה סדנאות לכתיבה יוצרת ושירה במוסדות שונים. פועלת לעתים קרובות תוך שיתוף פעולה עם יוצרים מתחומי אמנויות אחרים, כמו מוזיקה ותאטרון. בין היתר יזמה את הקמת קבוצת 'כנה', קבוצת לימוד וכתיבה שפעלה במסגרת 'מרכז שטיינזלץ', בה נטלו חלק אמנים, אנשי רוח ורבנים.
ספר שיריה הראשון, "כותונתי הצהובה", התפרסם בהיותה בת ארבע עשרה. עד היום ראו אור למעלה מעשרים ספרים מפרי עטה, ובהם כמה קובצי סיפורת וארבעה ספרי ילדים. זכתה בפרסים ישראליים שונים לשירה, ובהם פעמיים בפרס ראש הממשלה ליצירה. הייתה ידידה קרובה של המשוררת זלדה. מרים עוסקת גם בציור. קיימה תערוכות יחיד והשתתפה בתערוכות קבוצתיות שונות. כבר בגיל 17 הציגה תערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות.