ארכיון תגית: קדיה מולודובסקי

קדיה מולודובסקי

קדיה מולודובסקי
(1894–1975), נולדה בקרטוז-ברזה, שבצפון פולין (כיום במחוז ברסט בבלארוס). למדה גננות עברית אצל יחיאל היילפרין בוורשה, ולאחר מכן עברה לאודסה, שם פרסמה את שיריה הראשונים ועבדה עם ילדים יהודים, ניצולי הפרעות בקייב. לאחר מלחמת העולם הראשונה שבה לוורשה ולימדה בבתי ספר יהודיים. ב-1935 עברה לניו יורק, שם חייתה עד מותה (למעט תקופה קצרה בישראל בין השנים 1950–1952). נישאה בוורשה לשמחה לב, שהגיע אליה לארצות הברית זמן קצר אחרי הגירתה.
על שמה קרויים רחובות במספר יישובים בישראל, בהם פתח תקווה, זכרון יעקב ובית שמש. מולודובסקי התפרסמה מאוד בזכות שירי הילדים שלה. בנוסף נודעה מולודובסקי גם כמבקרת ספרותית. ביקורות פרי עטה התפרסמו בעיתונים: "היים" ("בית"), אותו ערכה (תל אביב 1950 – 1952) ו"סביבה" (ניו יורק, 1943 ואילך). בראשית דרכה פעלה ויצרה במרכז התרבותי היהודי שפעל בוורשה. השתייכה לזרם היידי ה"מודרניסטי" (כותבים בולטים נוספים בו הם: אורי צבי גרינברג, פרץ מרקיש, יצחק בשביס זינגר), אשר מחה על מסחור והידרדרות הספרות היידית לכתיבה "סנסציונית", ונאבק על מעמדה של ספרות היידיש כספרות מכובדת. על זרם זה נמתחה ביקורת קשה מצד הזרמים האחרים, העיקרי בהם הוא ה"שונד", שטענו כי המודרניסטים מרחיקים את הקהל הרחב מהספרות היידית. על רקע מאבק זה, אשר הביא גם לפגיעה כלכלית אישית בה, היגרה לארצות הברית, שם המשיכה לפעול נגד התופעות שייצג ה"שונד". עם שיריה שתורגמו לעברית וזכו לפופולריות נמנים "הילדה איילת", "פתחו את השער", ו"גלגולו של מעיל". חלק מהצלחתה של מולודובסקי בקהל הארצישראלי, שלאו-דווקא אהד משוררים "גלותיים" כמו מולודובסקי, נזקף למיטב היוצרים שנמנו בין מתרגמי שיריה, ביניהם: נתן אלתרמן, פניה ברגשטיין, לאה גולדברג, אברהם לוינסון, ושמשון מלצר. בשנת 1971 זכתה מולדובסקי בפרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש, כהוקרה על יצירתה.