ארכיון תגית: מאשה קאלקו

מאשה קאלקו

מאשה קאלֶקוֹ
נולדה ב-1907 בשְידלוֹב (אז באוסטרו-הונגריה, כיום חלק מהעיר כְּשאנוֹב בפולין), בשם גולדה מלכה אָאוּפֶן (קאלֶקוֹ הוא שמו של בעלה הראשון). אביה היה יהודי רוסי ואמה – יהודייה אוסטרית. ב-1914 עברה המשפחה למארבּוּרג ומשם לברלין. בתחילת שנות ה-30, פרסמה שירים בכתבי-עת ובעיתונים, וזכתה לפופולריות רבה בקהילה הספרותית. קאלקו השתייכה למעגל של סופרים ויוצרים שהתגבש סביב ה'רוֹמאנישֶס קפה', בהם אלזה לסקר-שילר, אריך קסטנר, קורט טוכולסקי ואחרים. היא כתבה שירים קצרים על ענייני דיומא, שהתפרסמו בעיתונים וזכו לתהודה רבה. ספר השירים הראשון של קאלקו, Lyrisches Stenogrammheft ('מחברת סטונגרמות שיריות') ראה אור ב-1933, וזכה להצלחה עצומה: הוא נמכר מאז ועד היום ביותר מ-100,000 עותקים וניצב במקום השני ברשימת רבי-המכר של ספרי שירה בגרמניה, אחרי אוסף שירים של גֶתֶה. ב- 1935 העז המו"ל אֶרנסט רוֹבוֹלט לפרסם את ספרה השני של קאלקו, Kleines Lesebuch für Große ('ספר קריאה קטן לגדולים'), אלא שאז נחשפה זהותה היהודית, והספרים הוחרמו עוד בבית הדפוס. ספריה צורפו ל'רשימת הספרות המנוונת והלא-רצויה' והורדו מן המדפים. ב-1938 נמלטה קאלקו לארה"ב עם בעלה השני, המוזיקאי חֶמיוֹ וינאבֶר, ועם בנם הצעיר, אביתר (בארה"ב שינו השניים את שמו לסטיבן). בארה"ב עסק וינאבֶר בהלחנה ובניצוח, ואילו קאלקו התערתה בקהילה היהודית-גרמנית הגולה בניו יורק, ואף הוציאה ספר שירה בגרמנית ב- 1945, שזכה להצלחה מועטה. אחרי המלחמה לא שבו בני הזוג לגרמניה, אולם קאלקו המשיכה לכתוב בגרמנית ופרסמה מספר ספרי ילדים וספרי שירה בהוצאות גרמניות. ב-1966 עלו בני הזוג לישראל והשתקעו בירושלים, בעקבות עבודת-חייו של וינאבֶר – איסוף אנתולוגיה מקיפה של מוזיקה חסידית. בעיר החדשה, בשפה זרה נוספת, היתה קאלקו מבודדת לחלוטין. ידידיה המעטים נותרו בארה"ב או חזרו לגרמניה. היא לא הצליחה ללמוד עברית ברמה סבירה, ולא כתבה דבר. במקביל גאתה הפופולריות שלה בגרמניה, ספריה נמכרו היטב ומדי שנה היתה נוסעת לברלין וקוראת משיריה בפני קהל רב. בעקבות ההצלחה המחודשת ראו אור בגרמנית עוד ארבעה ספרי שירה פרי עטה.
עם זאת, במהרה נחתו על קאלקו מכות נוספות: ב- 1968 מת באורח פתאומי בנה סטיבן, שהיה מלחין ומחזאי מבטיח בברודוויי. חמש שנים אחר-כך נפטר גם בעלה ממחלה, והיא נותרה לבדה בירושלים. בסתיו 1974, במהלך ביקור בברלין, גמלה בלבה ההחלטה לשוב לגרמניה. עם מות בעלה קשרה אותה לארץ רק שותפות-הגורל עם העם היהודי, ובגרמניה חשה זרה פחות. אולם ב- 1975 נפטרה מסרטן הקיבה בציריך בטרם הספיקה להשלים את המעבר. אחרי מותה של קאלקו התפרסמו במספר אוספים שירים מן העיזבון בהם אלה שכתבה בשנת חייה האחרונה. אוספים אלה נמכרים עד היום במהדורות רבות בגרמניה, וזוכים לפופולריות רבה.