ארכיון תגית: אמירה הס

מָה עָשָׂה לִי אֶת הַשֶּׁבֶר הַגָּדוֹל הַזֶּה

מאת אמירה הס

אֲנָשִׁים פְּרָחִים

אֲנָשִׁים פְּרָחִים הֵם דָּבָר רַךְ

וּמֵעֶצֶם הֱיוֹתָם יָפִים וַעֲנֻגִּים

כְּפֶרַח הַמְּקַשֵּׁט אֶת הַשָּׂדֶה

אַתָּה נִמְלָא רַכּוּת וַחֲשָׁשׁ עֲלֵיהֶם.

פֶּרַח הַנִּפְגָּשׁ עִם פֶּרַח מְאַתֵּר אֶת מַהוּתוֹ

.

לִפְעָמִים גַּם אָטָד הוּא פֶּרַח.

צָרִיךְ רַק לְהַבְחִין.

לְעַלְמָה

כְּשֶׁעָשִׂית לִי אֶת הַמַּפָּה הָאַסְטְרוֹלוֹגִית

וְאָמַרְתְּ שֶׁיֵּשׁ לִי הַרְבֵּה וֵנוּס

לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי כָּל כָּךְ יָפָה

אָמַרְתְּ שֶׁיֵּשׁ לִי קְצָת סְטוֹרֶן וּמֶרְקוּרִי

וְשׁוּב וֵנוּס וְשׁוּב מָארְס וְכִירוֹן

כִּמְעַט הִסְמַקְתִּי

מִבּוּשָׁה שֶׁיֵּשׁ בִּי יֹפִי כֹּה מֻצְנָע שֶׁכָּזֶה

אָז לָמָּה אֲנִי לֹא מַגִּיעָה לָגַעַת בַּשִּׂמְחָה?

מָה מָחַץ אוֹתִי מָה עָשָׂה לִי אֶת הַשֶּׁבֶר הַגָּדוֹל הַזֶּה

לוּ רַק הָיָה זֶה שֶׁבֶר סוּרִי אַפְרִיקָנִי

הָיִיתִי מִתְחַתֶּנֶת עִם מֶלֶךְ

שֶׁהָיָה מֵבִיא לִי מִנְחָה מוֹר וּלְבוֹנָה וַאֲפִלּוּ גְּמַלִּים

וַאֲנַחְנוּ פּוֹסְעִים בְּמִדְבַּר חַיֵּינוּ עַל דַּבָּשׁוֹת נִשָּׂאִים כְּמוֹ סַהַר פּוֹרֶה בְּלֵב הַסַּהֲרָה.

.

הַבֹּקֶר כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶת שׁוֹשַׁנֵּי הַלֹּבֶן הַבּוֹהֲקוֹת אֲנִי מְבָרֶכֶת אֶת אֱלֹהִים

עַל שֶׁפַע הַשּׁוֹשַׁנִּים הַקְּסוּמוֹת שֶׁהֵן לֹא אָדָם לָבָן. הֵן שׁוֹשַׁנִּים יָא אֲמִירָה

תַּפְסִיקִי לְפַנְטֵז שֶׁכָּל חֵפֶץ הוּא מַהוּת אֱנוֹשִׁית. טַפְּלִי בְּשׁוֹשַׁנֵּי הַגַּן.

טַפְּלִי בְּכוֹבַע הַנָּזִיר שֶׁצָּמַח פֶּרֶא

תַּעֲשִׂי מַשֶּׁהוּ לְדוֹבֵב אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין הַגּוּף לִתְחוּשׁוֹתָיו.

.

אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁעַלְמָה תָּפִיג לִי אֶת כְּאֵב הַמַּעֲבָּרוֹת

הַתַּעֲבוּרָה, הָעִבּוּרִים, הָעִבְרִית, עֲבֵרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי. עֲבֵרוֹת שֶׁהָיוּ לִי בְּתוֹךְ

הַהַסְוָאוֹת.

וּנְדוּדִים בְּתוֹךְ מִדְבַּר לִבִּי הַצָּהֹב.

בְּלִי הַסְוָאוֹת בְּלִי הַסְתָּרוֹת כַּעַס אִם אֶצְטָרֵךְ מְכַשֵׁפָה אָבוֹא

אֲפִלּוּ בְּקִלְשׁוֹנִים. שֶׁיַּגִּידוּ אַכְזָרִית. שֶׁיַּגִּידוּ מְשַׁקֶּפֶת לָנוּ חֶמְלָה לְקוּיָה.

הִיא מְמַשְׁקֶפֶת קוֹבְּרָה. הִיא צוֹפַעַת.

שֵׁן חַדָּה וְחַיֶּיהָ הַמְּצֻלָּקִים אֵין בָּהֶם חֵן דַּק וְלֹא עֲדִינוּת

פְּתַיָּה לִרְווֹת יֹפִי – מְחֻסְפֶּסֶת עַכְשָׁו

אֵין לָהּ סַנְדְּלֵי זָהָב מִבֵּין שִׁנֶּיהָ תְּסַנֵּן שְׁרִיקָה

וְיָבוֹא הַזְּבוּב

עוֹד אֶקְרָא לַזְּבוּב צֵא צֵא

וְהוּא בֶּהָמוֹן יָבוֹא

.

שׁוֹשַׁנִּים לְבָנוֹת בְּגַנִּי אָנָּא הַרְגִיעוּנִי

עַדְּנוּנִי

הָשִׁיבוּ לִי בִּמְקוֹם דְּמָעוֹת מַכְפִּישׁוֹת

אֶת סַנְסִנֵּות הַיּפִי שֶׁל הַתָּמָר טֶרֶם הָפַךְ לְסִילְאָן וְנִגָּר כְּנַחַל שׁוֹתֵת

הַזְּמַן בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַשָּׁעוֹת נִסְחָב כְּבַרְזֶל בְּרַגְלֵי אָסִיר.

מתוך: כמו בכי שאין לי עיניים להיבכות הוצאת עם עובד, 2014. 

דימוי: עינת מגל שמאלי

 

 

אמירה הס

אמירה_הס

אמירה הֶס נולדה ב-1943, בבגדד שבעיראק. מצד אמה היא בת למשפחת בית-אדוני, שושלת של מקובלים ומשוררים, בהם אסנת התנאית (1590-1670). בשנת 1951 עלתה לישראל עם הוריה ואחיה, ובתחילה גרה משפחתה במעברת באר יעקב. היא סיימה לימודים תיכוניים כלבורנטית ולקחה קורסים בערבית באוניברסיטה. הופיעה במספר הצגות בתיאטרון הקהילתי בקראון ובתיאטרון החאן. בשנת 1984 הופיע ספרה הראשון, "וירח נוטף שגעון", שזיכה אותה בפרס לוריא. שיריה מופיעים בכתבי עת ספרותיים וגם הופיעו בעיתונים שונים ואחדים אף תורגמו לשפות זרות, ביניהן אנגלית, גרמנית, יוונית, ספרדית ורוסית. הס הציגה את ציוריה בשתי תערוכות ציור. האחת בגלריה עמליה ארבל והשנייה בגלריה אנתיאה שבירושלים. הס מתגוררת (2014) בירושלים ולה שתי בנות ושלושה נכדים. נישאה למדבב עזרא הס ביולי 1972. השניים חיו יחד עד לפטירתו של הס בשנת 2010. הס נחשבת לאחת המשוררות המייצגות ביותר של הפמיניזם המזרחי. ספריה: "וירח נוטף שגעון" (עם עובד, 1984), "שני סוסים על קו האור" (עם עובד, 1987), "רק במקום של הגן : דיאלוג שירי ואלתורים על התנ"ך / המשוררים – מרים איתן, אמירה הס, שמעון שלוש (ירון גולן, 1992), "בולע האינפורמציה" (ביתן, תשנ"ג 1993), "יובל" (כרמל, תשנ"ט 1998), "אין אישה ממש בישראל" (כתר, 2003), "הבולימיה של הנשמה" (הליקון, 2007), "כמו בכי שאין לו עיניים להיבכות"(עם עובד, 2014).