שולמית לבנת

שולמית לבנת נולדה ב-1929 בווינה לאב שהיה ציר בקונגרס הציוני, בגיל 6 עלתה לארץ ישראל עם משפחתה. ביתה היה ספוג באווירה פוליטית עם דעות הקרובות לציונות רוויזיוניסטית. מאז 1985 לבנת מנהלת את "המדרשה הלאומית ע"ש רנה מור" שבבית ז'בוטינסקי (מצודת זאב) בת"א. כתבה וערכה כמה ספרים, וביניהם "השמים קרובים יותר".

את הקריירה שלה כזמרת החלה שולמית לבנת בגיל 20. באחת מחופשותיה מהפלמ"ח פגשה את עזריאל לבנת שחיפש זמרים לתיאטרון שרצה להקים. היא נישאה לו והחלה לשיר. בין היתר הופיעה בלהקת כרמל, הצ'יזבטרון ולהקת חיל הים בהרכבה הראשון.

בשנות ה-50 התפרסמה בשירים עבריים כמו, "שיר התופסת", "נערת תפוחי הזהב" וכן "סתיו בחלונות ובלבי" ו"תל אל קאדי", שכתב אמיתי נאמן. בסוף שנות ה-80 זכתה לתואר "זמרת המחתרות", בעקבות הקלטת שירי מחתרות. היה זה אוסף מהשירים של המחתרות "לח"י" וה"אצ"ל", בהם השירים "עלי בריקדות", "הם לא ישברו אותנו" השיר "חיילים אלמונים" (שכתב אברהם שטרן (יאיר) ב-1932), והפך להיות להמנון האצ"ל ולאחר מכן המנון הלח"י. בראיון עיתונאי טענה כי מאז שהקליטה שירים אלה הוחרמה על ידי תעשיית המוזיקה. בעקבות ההחרמה מצאה את עצמה מופיעה בעיקר מול ותיקי המחתרות וקבוצות תיירים, עד שהחליטה לפרוש באופן כמעט מוחלט. כיום היא מופיעה מדי פעם עם להקת המחול של יונתן כרמון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>