צרויה להב

צרויה להב
נולדה ב- 1951. סופרת, פזמונאית, משוררת ובעברה גם מוזיקאית, שחקנית וזמרת ישראלית. להב נולדה וגדלה בקיבוץ איילת השחר בשם צרויה חפרי. מצד אמה (משפחת הלוי-אפשטיין) היא דור חמישי בארץ. להב שירתה בלהקה הצבאית צוות הווי חטיבת הצנחנים. בעת שירותה פגשה את לואי להב, לימים אחד המפיקים המוזיקליים הבולטים בישראל. לאחר השירות, בהיותה בת תשע עשרה וחצי, נישאה ללהב והשניים נסעו לארצות הברית, שם נולדה בתם היחידה טל, שנהרגה בתאונה טרגית בגיל שלוש וחצי.
באמצע שנות השבעים להב שרה וניגנה (בכינור) בלהקת הליווי של ברוס ספרינגסטין – בהופעות ובאלבומים. ב- 1975 חזרו צרויה ולואי להב לישראל. ב- 1976 תרמה את נגינתה לאלבום היחיד של להקת תמוז, "סוף עונת התפוזים". בשנת 1977 התגרשה מלואי. לאחר מכן למדה משחק במכון לי סטרסברג לתיאטרון ולקולנוע בלוס אנג'לס ועם שובה לישראל השתתפה בכמה הצגות תיאטרון. בתחילת שנות השמונים הייתה חברה בלהקת הברירה הטבעית. לאחר פרישתה מן הלהקה לא הופיעה עוד והקדישה את עיקר מרצה לכתיבת שירה ופרוזה. שיריה הולחנו ובוצעו על ידי מיטב המוזיקאים והמבצעים בישראל. ב- 2003 הוציאה להב אלבום בשם "הים כבר לא", ובו 16 מן השירים שכתבה במרוצת השנים. ב- 2011 הוענק לצרויה להב פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי למחברת. לאחר נישואין קצרים לשחקן שבתאי קונורטי בשלהי שנות השבעים פגשה את התפאורן איציק אלבלק, ומאז הם חיים יחדיו כידועים בציבור. השניים מתגוררים במושבה הגרמנית שבירושלים ולהם שלושה בנים – דניאל (בנו של אלבלק מנישואין קודמים לשרונה, בתו של אייבי נתן), יונתן ויוספי. ספריה "כפכפי העץ של אנדרה" (כנרת, 2002), "מלכת הביצות רוקדת טנגו" ((עם עובד, 2004), "ונציה היא לא מקום אמתי: שירים 1890-2011" (עם עובד, 2013).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>